9 שאלות עם גל דריבלט

מראיינת: קרין לאופר דיין – קרינה

היא היזמית והמעצבת של המותג TAKEANAP
היא אמא ל 4 ילדים( מתבגרים).
היא עדיין קוראת לבעלה ״אהובי״ גם אחרי 22 שנים שהם יחד:)
היא צנועה, מוכשרת וכל כך יפה ולמרות שהמותג שלה בועט כבר 15 שנים
היא עדיין מתרגשת כשרוכשים את הקולקציות שלה בדיוק כמו בפעם הראשונה.

בכמה משפטים, למי שלא מכיר אותך, מי זאת גל דריבלט?
יזמית ומעצבת של מותג TAKEANAP, אמא ל-4 ילדים מתבגרים מהממים, נשואה לאורי שלי, אהובי ושותפי לחיים למסע המשותף הזה.

העסק למעשה הוקם בזכות ילדי והרצון שלי לנהל לעצמי את הזמן על מנת להיות נוכחת יותר בגידול שלהם. אני מאמינה שאימהות לצד קריירה מחייבת ניהול זמן עצמאי ולכן אני חושבת שכל הנשים צריכות להיות עצמאיות.

כאישה יצירתית וקרייריסטית, ביטול האימהות או ביטול הקריירה או פשרה בתחום לא באו בחשבון וזה הצריך פתרון מיידי. התחלתי את העסק בגיל 34 עד אז עסקתי בניהול שיווק ופרסום בחברות, המשרה האחרונה שלי היתה בסטארט אפ בחברה גברית שפגישות סביב שעות ארוחת הערב, היו עניין שבשגרה. כאמא צעירה הבנתי שהמחיר שאני משלמת הוא יקר ומצד שני לא רציתי ״משרת אם״, הבנתי שאני צריכה לבנות לעצמי את הקריירה ולבנות ארגון וסביבה בה אבטא את היכולות שלי ללא פשרות.

למה מצעים? איך הגעת לעצב מצעים?
הבחירה במצעים הייתה מקרית למרות שבדיעבעד שום דבר אינו מקרי. הסיפור הוא פשוטֿ, ונבע מצורך אישי. תמיד אהבתי אסטתיקה ועיצוב, תמיד הערכתי חומרים, זה בא מהבית בו גדלתי. בחיפוש אחר המצעים המושלמים לילדה הבכורה שלי בשלב המעבר ממיטת תינוק למיטת יחיד, זיהיתי שכמות חברות המצעים בארץ דלה ומיושנת, מצעי הילדים עוצבו בדפוסים מתיילדים ואפלקיציות למיניהן או דפוסים של גיבורי על שקילקלו את איכות הבד, ולא היה דגש על איכות. החלטתי שזה יהיה התחום שלי בלי להבין בזה הרבה, אבל מתוך אהבה גדולה לטקסטיל שבאה כאמור עוד מבית הורי, הדגש על כותנות ואיכות היו שם תמיד. אני חושבת שאני חלוצה בתחום, החברה שלי ייחודית בכך שהיא משתפת את הצרכנים בידע מתוך השאיפה שלי להפוך את כולם לצרכנים חכמים ונבונים. הידע של הצרכנים בארץ לאיכויות טקסטיל הוא נמוך ביותר, צרכנים קונים מחיר וצורה, והמקסימום שהם יודעים לדרוש זה 100% כותנה, אצלנו מעמיקים בפירוט הרכב הבד. משם אני מגיעה, מאיכויות גבוהות שמכבדות את החומר ואת העבודה שמושקעת בכל פריט, זו מבחינתי קיימות.

מה הן ההשראות שלך? איך מתחילים לעצב קולקציה?
ההשראה הכי משמעותית שלי היא הטבע, יש לי יכולת להתבונן במשקפת צבעים שבהרגשתי ייחודית רק לי, אני רואה הכל ובעיקר את הפרטים, אני כל הזמן מחפשת צבעים וגוונים בטבע. ההשראות שלי זה החיים עצמם, השמים השקיעות והים. מבחינתי לדייק גוון זו התרגשות שיא, ספרי פנטון מרגשים אותי אבל הטבע תמיד מרגש יותר, והוא המתחרה שמאתגר אותי כל יום מחדש. להסתכל בסוף יום בשקיעה, בקו האופק שאהוב עלי במיוחד ולקנא בו, ולהבין שהשאיפה היא להגיע לגוון מסוים שאני רואה שם, זה אתגר בשבילי שמתחדש ואני שואפת לשם כל הזמן, הילדים שלי גם הם כמובן השראות שלי, הסטייל האישי שלהם ששונה מאוד מאוד אחד מהשני.

מה מרגש אותך? והופך לך את הבטן?
קודם כל אני טיפוס רגשן אז אני מתרגשת מהמון דברים… הכי מרגש אותי האמון שאני מקבלת מקהל הצרכנים שלי. הופך לי את הבטן שבהוצאת קולקציה חדשה אני זוכה לאמון של ציבור כה רחב שהולך איתי שנים. הקניות הראשונות שלהם למוצר חדש לעולם לא יפסיקו לרגש אותי ולא יהפכו למובן מאליו.

כאישה יפה, מצליחה ומוכשרת מהו החלק הכי טוב שלך?
אני אוהבת בעצמי שהיכולת לחלום אינה נגמרת לי, אני דרימרית אמיתית. היצירתיות שופעת וזה כיף כל פעם מחדש. אני אוהבת בעצמי את ההנעה שלי לפעולה שמגיעה מתוך החלומות האלה זה מפעיל אותי, כל פעם שאתה חושב שהשגת משהו אז זה מתפתח למשהו חדש ואחר, ויחד עם זה אני עם רגליים על הקרקע ומבינה כל יום, שהמחר לא ידוע, ושהחיים הנפלאים האלה הם זמניים וזה מחזיק אותי בשפיות ובאיזון בשילוב העשייה היומיומית שבחרתי בחיים לבין משפחתי ובין הפנאי הפרטי שלי, כולם צריכים להיות נוכחים.

המצעים אצלך בבית – יש לך בטח מאות… מה הצבע השולט?, או שאת מאלו שהכל לבן ורק לבן:)
אני כמובן מתנסה בכל בד חדש או קולקציה חדשה שאני מייצרת אבל אני לא אוגרת… אני טיפוס מאוד משחרר והבית שלי מאוד מינימליסטי. אני לא אוהבת הרבה, אני אוהבת מעט, מדויק ואיכותי וכך בכל התחומים. גם במצעים, שכשמכניסים סט הביתה צריך להוציא סט, זה מסר שאני מעבירה לצרכנים שלי ולעובדים שלי, לא צריך לאגור וכלל חשוב נוסף הוא לשמור את כל החלקים יחד, המראה של סט שלם, לעולם יהיה יפה יותר משרבוב של פריטים גם אם הם נראים לכם מתאימים. אל תתפתו לשילובים. אני מאוד אוהבת לבן אבל לא רק, אני אוהבת צבעים רגועים צבעוניות שקרובה לצבעים שרואים בטבע, צבעוניות אורבנית משרה רוגע וסביבה שקטה בשינה. אני מתנסה בכל גוון שאני מעצבת אבל גם אם היתה לי בחירה לא הייתי ישנה רק בלבן, צבעוניות כהה בחורף משרה עלי שינה עמוקה ונעימה שלא היתי מוותרת עליה.

אם ג'יני ומנורת הקסמים מגיעים לביקור, ומעניקים לך משאלה אחת, מה היא?
לשבת פעם אחת עם סבתא, ממה שלי, שהיא השראה גדולה בשבילי לאישה חזקה היא היתה חלק משמעותי בגידול שלנו ונפטרה כשהייתי בת 17.

כנשים עצמאיות, שעובדות מסביב לשעון, מה את עושה ביום החופשי שלך? והאם יש בכלל דבר כזה יום חופשי?
אני לא מחכה לימי חופש אני משתדלת תמיד לשלב בשיגרה שלי את החיים עצמם, שואפת לסיים את היום בשקיעה ובבית עם הילדים שלי ואם בכל זאת להתפנק אז סדנת בישול מקצועית תצליח לבטל אצלי כמעט כל יום עבודה.

בלוגים נוספים שתאהבו:
9 שאלות עם דני פדרמן
צאי בחוץ // תמי בן שחר